לאחר מילוי הטופס, נא
לשלוח חזרה בפקס או בדוא"ל
חברות וחברים יקרים/ות
אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד בעקבות מגפת הקורונה ומי יודע מתי היא תסתיים
החיים שלנו כיום מתחילים בבוקר ומסתיימים בערב בקבלת דיווחים מהרדיו, טלוויזיה ועיתונים
אני שמח שכולנו נשמרים ונזהרים מכיוון שאנחנו בקבוצת סיכון
( גיל שלישי). אני מבקש להזכיר לכם שהפעילות השגרתית שלנו נקטעה וכרגע אפשר רק להיזכר בסופי השבוע שארגנו בהשתתפות 400-500 איש ובארגון הצגות, במסגרות אלו יכולנו לפגוש את החברים מכל קצוות הארץ. היות ובשנת 2008-2010 חילקנו 12 מליון שקל לכ- 6000 משפחות נזקקות בין 4000 ל- 8000 שקל לכל משפחה, כיום אנו מנצלים את העובדה שיש לנו רשימות מסודרות על פי שמות, ערים, מספרי טלפון, גילאים ויתר פרטים אנחנו ממשיכים לפעול הן מהמשרד והן מהבית ומתקשרים לכל משפחה ומשפחה על מנת לדעת באם זקוקים לעזרה כלשהי ובאם כן רשומים במחלקת הרווחה בעיר בה מתגוררים ובאם מרוצים מהטיפול שמח'' הרווחה מספקת להם
(בנינו טופס - שאלון), לאחר שנקבל תמונת מצב לגבי מצבם אנו ניכנס לתמונה ונהיה הגוף המקשר בין האנשים לבין מחלקות הרווחה השונות בכל הארץ.
על המבצע הזה החליטה הנהלת ההתאחדות בכדי שלא תשנה הטרגדיה שקרתה בבאר-שבע כשנמצאה גופת אישה ללא רוח חיים רק לאחר 3 ימים. אין לנו כל אפשרות לעזור למשפחות כספית מכיוון שעמותת קריאטטה לא מעבירה לנו כספים שנובעים ממכירה או השכרת הנכסים למרות שאנחנו 280.000 יוצאי רומניה היורשים האמיתיים.
לסיכום:
בשם הנהלת ההתאחדות אני רוצה להודות מקרב לב לעמיתים שלי בעבודה במרכז ובכל הארץ, להנהלות המקומיות ולכל הפעילים העושים מלאכתם בהתנדבות, בתקווה שנעבור את התקופה הקשה הזו בצורה טובה, ומקווה שבקרוב נחדש את הפעילות ונשוב להיפגש ולשמוח בהזדמנויות שונות


מאחל לכולם בריאות טובה ולהתראות
זאב שוורץ
יו"ר התאחדות עולי רומניה

אחרי דבר יושב ראש ברומנית יש המשך בעברית של הכתבה ״מי אנחנו״ 

 

Cuvintul
preseditelui
Zeev Schwartz


דבר היו"ר
זאב שוורץ




 
Dragi prieteni

Din păcate, din luna martie, trăim o perioadă foarte grea, cum nu a mai fost în țară și bine înțeles mă refer la corona. Viața noastră a fost dată peste cap.
Unii dintre noi ne-am adaptat mai bine acestui nou stil de viață, alții au intrat în depresie. Urmărim de dimineață și până seara știrile la telvizor și la radio.  Frica de această „corona”, necunoscută încă, ne face să fim prudenți și să respectăm instrucțiunile Ministerului Sănătății și să ne ferim.
Mulți dintre dumneavoastră ați participat la activitățile noastre (între 300-500 de persoane ) organizate de 3, 4 ori pe an, cum ar fii excursii de 3 – 4 zile, spectacole, seri literare, conferințe. Programele noastre au fost prilej de a vă întâlni prietenii, împrăștiați în diverse orașe ale țării, de a vă bucura de serile artistice, de a vă relaxa și chiar de a  dansa.
Din păcate având în vedre situația actuală nu mai putem să organizăm aceste activități.


Din 2008 până în 2010, perioadă în care primeam fonduri de la fundația „Caritatea” din București, am acordat ajutoare nerambursabile (între 4000 și 8000 șk în funcție de vârstă și starea sănătății) la peste 6000 de persoane cu venituri mici și chiar prânz cald zilnic la 160 de persoane în vârstă, netransportabile și care nu au alt ajutor.
Pentru cei care nu știu, fundația „Caritatea” se ocupă cu retrocedarea proprietăților comunitare evreiești și care au fost naționalizate de regimul comunist. Fondurile pe care le primeam reprezentau un anumit procent din banii care se obțin prin vânzarea sau închirierea acestora după retrocedare. În această situație creată de „corona”, folosind listele din acest proiect (6000 de persoane), Comitetul Executiv H.O.R. a hotărât să ia legătura telefonic cu cei pe care noi îi avem în evidențe.
Vrem să știm cum vă simțiți, dacă aveți probleme deosebite  și, dacă da, vrem să știm dacă  sunteți în evidența Secției de Prevederi Sociale de pe lângă primăria din orașul în care locuiți și dacă sunteți mulțumiți de serviciile care vi se acordă.
În caz contrar vă rugăm să ne comunicați fie prin președinții de filiale, fie direct la sediul nostru din Tel Aviv (doamna Rina Katz – Tita tel 054-4647445), sau să ne contactați direct pe site.
Noi vom lua legătura cu primăria din orașul dumneavoastră și le vom semnala problemele pe care le aveți.

Vă rugăm să ne comunicați dacă cunoașteți persoane singure cu care este bine să luăm legătura, pentru a nu se repeta tragedia din Beer Sheva, când o persoană de vârsta a treia a decedat, singură  în casă și a fost găsită câteva  zile mai târziu. 
Din păcate nu mai putem acorda ajutoare materiale, deoarece de 10 ani nu mai primim fonduri de la fundația „Caritatea”, cu toate că numărul cel mai mare  de urmași ai acelora care au donat bani pentru construirea și întreținerea bunurilor comunitare (cca300 de mii de evrei)  trăiesc în Israel.
În momentul de față facem demersuri, am întocmit proiectele care ne-au fost cerute  și sperăm...

Ne-am adresat și ministerului care se ocupă de oamenii trecuți de o anumită vârstă,  dar fondurile care ni se acordă sunt foarte mici.
Atât Comitetul Executiv, cât și președinții de filiale și comitetele locale lucrează în mod voluntar. Din fericire, pe lângă aceștia, ne bazăm în activitatea noastră și pe voluntari din toate orașele țării și acum este momentul, ca în numele Comitetului Executiv H.O.R. să le muțumesc din toată inima.
Sperăm să treacă această perioadă grea și să ne putem relua activitățile obișnuite.

Zeev Schwartz
Președinte H.O.R. pe țară
 
מי אנחנו?
על שאלה זו עונה -יו"ר ארגון התאחדות עולי רומניה

(H.O.R) - זאב שוורץ


  HOR התאחדות עולי רומניה 
 הוקמה לפני יותר מ -65 שנה ועד היום טיפלנו בבעיות של יוצאי רומניה כמעט  350.000 נפש. הגעתי לארץ ב -1965 ,לפני 20 שנה מוניתי ליו"ר התאחדות עולי רומניה

בכל השנים האלה למדתי להכיר ולהעריך את העדה בהתאם לתקופות והצרכים  הדריך אתכם בצעדים הראשונים בארץ, ועזר לכם לחיות בישראל.
יחד עם זאת, שמרנו על אחדותנו כיהודים רומנים, שמרנו על שפתנו וכבדנו את תרבות המדינה ממנה באנו.. יש לנו בעדה אנשים שהצליחו בכל התחומים: צבא, חקלאות, מדע ,אומנותובפוליטיקה בודדים, אנו גאים כי בינינו גם חתני פרס נובל וגם פרסי ישראל
בתחומים שונים.
 
בהתחלה,
HOR התמודד עם המהגרים. ובראייה של נוסטלגיה אני נזכר במדריך הכתום, מדריך בעריכת H.O.R. בשנות ה -60, מצאתי אותו אצל אחותי, שהיגרה בשנות ה- 50. מדריך זה כלל את החלקים הראשונים של המידע הדרוש כדי להשתלב ואפילו ביטויים עבריים נפוצים הדרושים בחיי היומיום, קניות, בנק, רופא ועוד.
אני זוכר את הטיילת של רחוב דיזינגוף בשבת בבוקר ואת קיוסק הלוטו, שם היה רומני שהיה מוכן לספר לנו מה שרצינו לדעת,ואת קפה לונדון עם העוגות המיוחדות.  ואת בית הקפה- רוול, או מאוחר יותר בכסית, ששם פגשנו את השחקנים, הזמרים, הציירים מהעדה הרומנית ,אני חושב על עין הוד, הכפר שבו אסף מרסל ינקו את האמנים המוכשרים ביותר, ברובם רומנים.
עכשיו ישנם זמנים אחרים
וצרכים אחרים. מי שעיין פעם במדריך זה , היום  הם אנשים עם ילדים ונכדים, המשולבים היטב בחיים הישראליים. אנחנו לא יודעים הרבה על כולנו, אבל לכל אחד מאיתנו יש הרבה גאווה. בגלל זה, חשבנו על הוצאת עלון אשר ישקף את כל המידע והאינפורמציה אותה אנו מעוניינים להעביר לחברים ואת כל המידע אותו אתם מעוניינים לפרסם


מחשבות
 
אני חושב על הגירת היהודים ממוצא רומני, שנקראת -"עליה  עם נעלי גומי
רבים מהם הגיעו לתפקידים חשובים במדינה אך הסתירו את מוצאם הרומני. כל עוד הם היו בתפקיד , הם לא דיברו רומנית והם לא היו מעוניינים בפתרון בעיות "העלייה" שלנו. פנינו שוב ושוב לשלטונות וממשיכים לנסות לפתור חלק מבעיות "העלייה" שלנו
דוגמה לכך תהיה טביעת 2 האוניות : סטרומה ומפקורה
באשדוד, על שפת הים, נמצאת אנדרטה לזכר קורבנות סטרומה, מידי שנה ההנצחה מאורגנת על ידי יהשוע
 זאנטונג יושב ראש סניף התאחדות עולי רומניה באשדוד 
  מאות אזרחים ישראלים ממוצא רומני מכל רחבי הארץ משתתפים באירוע
 
בפתח תקווה, בפארק יפה בעיר
הוקמה אנדרטה לזכר קורבנות מפקורי.יו"ר מוני שינשטיין יו"ר
סניף התאחדות עולי רומניה בפתח תקווה מארגן את הנצחתם של אלה שנספו בטרגדיה זו 
 
בארגון טקסים אלה, יו"ר סניפים משתפים פעולה עם התאחדות עולי רומניה 
 וגם עם הרשויות המקומיות.
הגשתי אינספור בקשות להנצחת האנדרטאות מממשלת ישראל, אך לצערנו לא קיבלנו תשובה עד היום. רק אנחנו הרומנים מתאספים בטקסים האלה כדי לבכות את המתים שלנו.
כאן אני רוצה להזכיר שהקונגרס הציוני הראשון היה ב- 30-31 בדצמבר 1881, 16 שנים לפני קונגרס באזל שארגן תאודור הרצל, אבל זה לא מוכר.
פשוט, ההיסטוריה שלנו נגנבה ...
ב"יד ושם " המקום שניתן לזכרם של 350 אלף קורבנות השואה ברומניה הוא קטן מאוד.
באחת המשלחות הרשמיות באושוויץ - שם השתתפתי כנציגה של התאחדות עולי רומניה לרגל יום הזיכרון לשואה - הייתה לי ההזדמנות לדבר עם מר אבנר שלו, מנכ"ל "יד ושם" והתלוננתי על כך שאין התייחסות מספקת לקורבנות יוצאי רומניה,
תשובתו הייתה: זו פעם ראשונה שמנהיג יוצא רומניה פונה אלי בנושא זה, היכן הייתם עד עכשיו?
אלה הן רק מעט דוגמאות הממחישות את חוסר העניין של כמה בעלי תפקידים גבוהים. ביניהם יש דוגמאות חיוביות וכאן אני חושב על הגנרל מנדי מרון (ז"ל). יצרתי קשר איתו אחרי שפרש לגמלאות. בהזדמנות זו הוא אמר לי( "קראתי על עבודתו של התאחדות עולי רומניה, וכך למדתי כי אתה מתמודד עם בעיות העלייה הרומנית מכל נקודות מבט. נלחמתי בכל מלחמות ישראל, ותמיד הייתי גאה להיות גנרל רומני בצבא הישראלי. עכשיו, כשאני כבר לא בצבא, תחשוב שאני חייל פשוט ותגיד לי מה אני יכול לעשות בשביל העלייה שלי".
אבל אני רוצה לציין שמנהיגים אחרים הקימו קבוצות שונות ממוצא רומני שהתגלו כ"פטריות לאחר הגשם" ודבר לא השיגו מלבד לפלג בין הארגונים במקום להצטרף אלינו- ארגון יציג שקם בשנות ה-60, שנוכל להלחם יחד להשיג סוף סוף את הזכויות שמגיעות לניצולי שואה יוצאי רומניה וכלל אוכלוסיית הנזקקים.


שינוי החוק כמהגרים שהגיעו לפני 1953 מקבלים זכויות מסוימות שאינן מתקבלות על ידי מי שמגיע לאחר תאריך זה.

בעיה כואבת נוספת שמדאיגה אותנו במשך שנים היא התיקון לחוק שבו ניצולי שואה שהיגרו לפני 1953 קיבלו זכויות מסוימות, ואלה שבאו אחרי תאריך זה לא. הדבר נכון במיוחד לאלה שבאו מרומניה, שלא קיבלו את אישור ההגירה מהשלטונות הרומניים, עד שנות ה -60-70. רבים מאלו שביקשו הגירה חיכו במשך 10 שנים עם המטען שלהם. הם נרדפו על ידי המשטר הקומוניסטי, הם הוצאו ממקומות העבודה ומבתיהם ולבסוף, הגיעו לארץ הקודש.

למרות שהם סבלו את הרדיפות הנאציות ואת אלה שהיגרו לפני 1953, החוק הישראלי אינו מעניק להם זכויות זהות, לאחר קבלת אין ספור פניות בנושא

אני אתן דוגמה: בימים האחרונים, קיבלתי מכתב מגברת מרים שוורץ המספר לי את המצב הבא: יש שתי אחיות מרים שוורץ ורוזה לייבוביץ ''

רוזה עלתה ב -1950, ומרים ב -1960. שתיהן היו ובמשך שנתיים וחצי בטרנסניסטריה, אבל מרים לא מקבלת את אותן זכויות כמו רוזה.

בסיום המכתב, מרים שואלת אותי איך לפתור את המצב האבסורדי הזה, ואם אנחנו לא נעשה משהו בקשר לזה. תשבתי הייתה : כן, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים. ארגנו מפקד (לראשונה בהיסטוריה של המדינה) של יוצאי רומניה. הטופס כולל גם כותרת המתייחסת לשנת ההגירה, דווקא כדי שיוכלו להעריך במדויק את מספרם של הבאים אחרי 1953 על מנת ליידע את הרשויות המוסמכות. אנו קוראים שוב בדרך זו לכל יוצאי רומניה , שעדיין לא השלימו את הטפסים, לעשות כן. ניתן לפנות לסניפים בערים שבהן אתה גר או ב- התאחדות עולי רומניה  תל אביב, רח׳ אלכסנדר ינאי מס׳ 3. הועד המנהל של התאחדות עולי רומניה פנה לבית המשפט העליון, אשר בישיבתו מיום 12 באפריל 2015 החליט כי משרד האוצר יצהיר מדוע מי שבאו אחרי 1953 אינם מקבלים זכויות זהות. ייצג אותנו היועץ המשפטי- עו"ד חיים ינאי.

אף על פי שזו הייתה חובתם, אף מנהיג אחר של הארגונים השונים ממוצא רומני לא הצטרף אלינו בפעולה זו,לא יזמו,ולפחות ארגון אחד סרב בתוקף.

במשרד האוצר נמסר לנו  כי אין לו תקציב  בעבור הנושא הזה. הפעולה עוררה עניין רב בתקשורת הישראלית. תמונות של בית המשפט העליון, ביום השימוע, שודרו בטלוויזיה הישראלית. רואיינתי גם בתחנות טלוויזיה 1 ו -2, ששודרו באותו ערב
.
 
השואה וזיכרונות התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה, התקופה הנאצית

בין הנושאים החשובים ביותר שעומדים על הפרק הוא -שמירה על זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות. עם הזמן גיליתי שלמרבה הצער, אני היחיד שהרים את קולי נגד התפרצויות אנטישמיות ברומניה, כגון חילול קברים בבתי קברות יהודיים, מאמרים אנטישמיים בעיתונים שונים, ספרי תוכן אנטישמיים או קיומו של משרד של הלגיונרים בלב בוקרשט.
נציגי ההתאחדות עולי רומניה - השתתפו מדי שנה בהנצחת השואה הרומנית, המתרחשת ב- 9 באוקטובר כל שנה - תאריך שנקבע בחוק בשנת 2004 - ובהנצחת "רכבות המוות" ביאסי ובפרעות דורוהוי, שסימנה את ההתחלה של התקופה השחורה והטרגית של ההיסטוריה היהודית ברומניה
.
הוזמנתי על ידי נשיא רומניה לישיבות המיוחדות שאורגנו לרגל יום השואה הרומני בפרלמנט, ובמקרה זה העלה את בעיית ההתפרצויות האנטישמיות וכיצד הן מסוכנות.
במגע מתמיד עם מר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל מכון "אלי ויזל" בבוקרשט, למדתי ממנו שבמרכז בוקרשט, ברחוב נגרוצי. 1, ליד גרה דה נורד יש, לא פחות, המשרד הלגיונית המרכזית עם פעילות יומית, שעות קבלת קהל ואת הדגל הלגיוני. צילמתי אותו.
בהיותי מוזמן לדבר בישיבה המיוחדת של הפרלמנט שאורגנה להנצחת השואה,לאחר שאחד מחברי הכנסת צעק לעברי שזה לא נכון  ירדתי מהבמה  וחילקתי 60 תמונות לחברי הפרלמנט הנוכחים בחדר והזמנתי אותם ללכת ולראות.

הידיעה על מותו של אלי ויזל הפתיעה אותי ברומניה. בהזדמנות זו, נתתי ראיון לעיתונאי רולנד קאטאלין פנה, שפורסם בעיתון ״האירוע היומי״ ושודר לרדיו רומניה. הדגשתי בראיון כי אני מתעניין במיוחד בניצולי השואה הרומנים החיים בישראל. בעיני, ניצולים אינם רק אלה שבמחנות הנאציים. בגיל שש גורשתי לטרנסניסטריה, עם משפחתי. ללא שם: אבא שלי ואחד האחים שלי נורה, תחת עיני, על-ידי החיילים של אנטונסקו ללא שום סיבה, לגטו ״מוגילב פודוסק״  גורשו 180,000 נפשות, 120,000 נותרו באדמות אוקראינה קבורים בקבר אחים.
אני מאוד מצטער על כך שאלי ויזל נפטר, פגשתי אותו בישראל, ופעמיים פגשתי אותו באושוויץ. אני חושב שבזכותו ממשלת רומניה הכירה  בכך שהייתה שואה ברומניה.
השנה התקיימה ההנצחה הבינלאומית של קורבנות השואה ב -12 באפריל. בערב ה -11 באפריל נכחתי בטקס הפתיחה של הטקס הרשמי ב"יד ושם", ולמחרת, ב -12/04, מרצ''ל לייבוביץ '',- יו"ר הסניף הירושלמי, הניח זר פרחים
בשם התאחדות עולי רומניה
.
 
הכספים שהתקבלו מקרן עמותת קריאטטה
 
בשנת : 2008-2010, ״התאחדות עולי רומניה״ קיבלה כספים מקרן קריאטטה ממכירה או חכירה של רכוש ציבורי שהולאם על ידי המשטר הקומוניסטי.. במקור, רכוש זה נקנה מתרומות של ההורים והסבים שלנו ואנחנו היורשים האמיתיים.
התקבלו בערך 12 מליון שקל
וחילקנו את הכסף ליוצאי רומניה נזקקים שעמדו בקריטריונים שנקבעו על ידי "ביטוח לאומי". הבקשות התקבלו על ידי יו"ר הסניפים, אשר ביצעו גם בדיקה ראשונה, ולאחר מכן נבדקו  על ידי הוועדות הציבוריות שהוקמו על ידי ״התאחדות עולי רומניה״  ו אושרו על ידי  הנהלת ההתחחדות
העובדה שגם היום, עם כל מאמצינו בעניין זה, לא קיבלנו שום הסבר להפסקת שליחת הכסף ,מדובר על רכוש של בערך 400 מיליון דולר.(מצ"ב טבלה מדף 10)
לאחרונה גברת. קולט אביטל מונתה לנשיאת קרן קריאטטה ואנחנו  מקווים שהיא תפתור את הבעיה לאור העובדה שמר נחליאל דיסון-מנכ"ל איל"ר  ומר שלמה גור-נציג התביעות אמרו שרק היא יכולה להביא לפתרון הבעיה
.
 
פעולות הנשמה
 
מלבד הפעולות שאנחנו יוזמים כדי לשפר את המצב הכלכלי של  יוצאי רומניה, אנחנו גם מתמודדים עם הנשמה.
אנו מארגנים טיולים במשך 3-4 ימים במקומות היפים ביותר במדינה במחירים הנמוכים ביותר ובתנאים הטובים ביותר, כך שכל המשתתפים מרגישים טוב, השאירו את דאגות היומיום בבית וחזרו לשאול מתי יהיה הטיול הבא
הפעולה האחרונה הייתה בעכו, שם , מעל 200 רומנים חגגו את עזיבת שנת2017 ואת הגעתה של  שנת 2018.
אני מבקש לציין שלהצלחת הפעולות שנעשות בהתאחדות תורמים :שלמה אברמוביץ-מ"מ וסגן יו"ר, ד"ר נתן כהן-סגן יו"ר, אינג'' אליהו סכטר, מנכ"ל ,היועץ המשפטי -חיים ינאי, מוני שנשטיין, יו"ר ועדת הביקורת, נדיה קורץ - יו"ר ועדת הסיורים, סנדה פלר, יו"ר ועדת התרבות והדוברת, מזכירה ראשית- כוכי נוה מזכירה- רינה כץ, פעילת התנדבות לוצי דייוולד.
וכמובן גם - ליו"ר סניפים
.
                                              
סניפים ללא מועדון
הבעיה היא תשומת הלב של ״התאחדות עולי רומניה״


בשל שכר דירה גבוה חלק של יו"ר ההתאחדות  נאלצו לוותר על המועדון. היו"ר שומרים על קשר עם חברי הסניף בטלפון, נפגשים בבתי קפה שונים, ובחלקם פועלים גם מבתיהם.
הוועד המנהל מנסה להשיג מקום קבוע עבור סניפים אלה באמצעות
פגישות עם ראשי הערים של אותן ערים
.
 
פורים ב״התאחדות עולי רומניה״

חג פורים הוא חגיגה עממית, עליזה וציורית כאשר אנו חוגגים את הצלת השמדת העם היהודי.
היום הזה נהפך למשתה גדול ליהודים בכל רחבי העולם. יש מסורת פורים של יהודים לבלות, אבל גם כדי לעזור לאלה
נזקקים


פורים באשדוד
 
סניף  ״התאחדות עולי רומניה״ באשדוד בראשותו של יו"ר - יהושע זונטאק- אירגנו מסיבת פורים באולם "בל מר" האלגנטי באשדוד . גב ''ברטה ושרה מטעם סניף אשדוד, בהנהגתו של ''הושוע זונטאק יו"ר הסניף, ארגנו את החגיגה בכישרון רב ובפעילות רבה. האוכל היה מצוין, המוסיקה טובה וכל האורחים נהנו לרקוד במשך שעות מן ההנהגה של ״התאחדות עולי רומניה״
  השתתפו:
 זאב שוורץ - יו"ר
 שלמה אברמוביץ-מ"מ וסגן יו"ר ויו"ר סניף לוד
 נתן כהן.- סגן יו"ר
 אליהו סכטר – מנכ"ל
בנוסף לחברי ההתאחדות מאשדוד. השתתפו חברי הסניפים הבאים:
מנתניה, בראשותה של לוצי דיוולד,
רמלה - יו"ר רגינה בלומנפלד,
רחובות - יו"ר  נתן גרינברג,
קריית גת - יו"ר קוקה רומשקנו
קריאת מלאכי - יו"ר שימי משה
בת ים - יו"ר רינה כץ
בנאום הפתיחה הקצר שלו, יו"ר -זאב שוורץ הדגיש :

"אנחנו כאן הלילה כדי לחגוג את החגיגה הגדולה של העם שלנו. אני מאחל לכם מסיבה יפה ואל תשכחו שאנחנו מושיטים יד מסייעת לכל הבאים מרומניה שאנחנו משרתים ".      
                                                        
ד"ר נתן כהן – יו"ר סניף באר שבע והנגב

סניף באר שבע והנגב הוקם לפני שנים רבות ומונה
כ- 5000 חברים. העיר היא התאומה עם העיר קלוז נאפוקה ברומניה.
בעיר באר שבע קיימת כיכר הנקראת על שם העיר התאומה
ברומניה. במסגרת שיתוף הפעולה תרם ד"ר נתן כהן לעיר דימונה
את העיר סינאיה כעיר תאומה.
בין הערים התאומות קיים שיתוף פעולה בתחומי החברה
והחינוך. סניף באר שבע מקבל סיוע בפעולות העשירות הן מ״התאחדות עולי רומניה״-
והן מהרשות המקומית.
ב26.02.2018 סניף באר שבע ונגב חגג בסלון "אופל"  את חג הפורים באווירה עליזה, עם הרבה מוזיקה רומנית ומנות מסורתיות.
חגיגה זו הייתה חלק מסדרת החגיגות הישראלית המסורתית המתרחשת בסניף. וכמו כן חגגו את המעבר משנת 2017 לשנת 2018.

האסיפה הכללית
ב -20 בפברואר 2018 התקיימה האסיפה הכללית של הסניף, בהשתתפות חברי ההנהלה והפעילים
ד"ר נתןכהן, יו"ר הסניף, הציג את דוח הפעילות לשנת 2017
אינג'' אליהו סכטר מסר את תוכנית הפעילות שלו לשנת 2018, הכוללת פעילויות מעניינות כגון: טיולים בארץ ובחו"ל, מפגשים עם סופרים רומנים, חגיגות של חגים מסורתיים ועוד
.
 

סניף פתח תקוה - מוני שינשטיין - יו"ר

בפתח תקווה מתגוררים כ -3000 ישראלים  ממוצא רומני. זה גם הדור הישן וגם צעירים רבים, עם הורים רומנים שנולדו בישראל.
במועדון הסניף מתקיימים אירועים חברתיים ותרבותיים, שבהם ראש עיריית איציק ברוורמן משתתף לעיתים קרובות בזמנו   הפנוי.
העיר פתח תקווה תאומה  לעיר בקו, העיר שבה נולד יו"ר- מוני שינשטיין.
בין הפעולות האחרונות אספר על : ביקור של קבוצת תלמידים מבקו בפתח תקווה "זה הפך למסורת בענף שלנו לארגן חילופי קבוצות נוער. צעירים ישראלים מבתי ספר תיכוניים בפתח תקווה יוצאים לרומניה ורומנים צעירים באים לבקר אותנו. ביקורים אלה נכללו בתוכנית הלימודים של פתח תקווה, במדעי החברה, ויכולים לשמש את התלמידים לבחינת הבגרות ".
העיר פתח תקווה היא העיר התאומה עם העיר בקו, העיר שבה נולד מוני שינשטיין  יו"ר הסניף הזה, והתגורר עד תקופת ההגירה.
על פי המסורת, ביקור כזה מתרחש בימים אלה בפתח תקווה. קבוצת הילדים בראשות פרופ ''סטן גבריאל ופרופ'' אנקה רפירוי פרופ ''סטן גבריאל הוא חבר במועצת העירייה בקו והוא יוצר תוכנית החינוך לשואה, המקובלת על ידי ממשלת רומניה כחלופה לבחינת הבגרות. גב ''פרופסור אנקה רפירוי היא אחראית בתוך המועצה ליחסים רומניה ישראל.

קוקה רומשקנו י"ר ה״התאחדות עולי רומניה״ בקרית גת 
 
קירית גת ממוקמת בדרום הארץ, 56 ק"מ מתל אביב ו -43 ק"מ מבאר שבע. יש בה מעל 50,000 תושבים
לפני שנים רבות ייצגה האוכלוסייה הרומנית אחוז רציני (20-30%) מאוכלוסיית העיר. עברו כבר שנים. חלקם זזו, אחרים כבר לא נמצאים בינינו, או שהם מבוגרים וחולים. עם זאת, ב- ״התאחדות עולי רומניה״ של העיר הזאת יש פעילות עשירה.
היו"ר קוקה רומשקנו היא אדם, בעלת קשרים רבים בעיר ובעלת יוזמה רבה.המארגנת טקסים, טיולים, וציון חגי ישראל. קיים שיתוף פעולה טוב עם העירייה. בחג הפורים שאורגן על ידי יו"ר סניף אשדוד,קוקה הגיעה עם 32 חברי סניף המתגוררים בקרית גת, באוטובוס שאורגן ע"י משרד ראש העיר,.עיר קטנה אבל עם אנשים אחד אחד ויו"ר "להוריד את הכובע בפניה
 
 מרצ''ל לייבוביץ ''- יו"ר ה-
״התאחדות עולי רומניה״  בירושלים

אחרי כמעט שלוש שנים של שיחות עם העירייה, באמצע דצמבר 2017, הצליח מר ליבוביץ  לקבל משרד בבית העולים. המשרד מרוהט עם טלפון, , בכל פעם שיש לנו פעולה של יוצאי רומניה, המתגוררים בירושלים,ניתן להשתמש באולם החגיגי, המצויד במכשירי הקרנה, פסנתר, והגברה.
הפעולה הראשונה שארגנו הייתה חגיגת חנוכה בנוכחות קהל גדול.
 Herşcovici הרב Lupeni אשר הסביר את החשיבות של החג הזה מ.
במהלך חודש פברואר קיימתי מפגש עם סופרים רומנים החיים בישראל, ובהם ד"ר מדלן דוידסון וד"ר פרנצ''סקה סטולרו, שקראו קטעים מהספרים שלהם, ואחריהם התקיימו דיונים.
-20 במארס 2018, ערב פסח, חגגנו את הרמת כוסית, בהשתתפות הרב יוסף ווסרמן, שאחרי השירות הדתי הסביר את משמעותו של החג, הציג סרט שנעשה ביאסי במהלך הנסיעה המאורגנת עם ילידי צפון מולדביה.
 
הספורט של לוד

את שלמה אברמוביץ'' פגשנו כאדם שעובד שנים  בהתאחדות עולי רומניה כסגן יו"ר וכיו"ר הסניף של לוד, תפקידים שבהם היו לו הצלחות אינספור.
שלמה הוא בעל משפחה: בעל, אב לחמישה ילדים וסבא של 11 נכדים.
אבל שלמה גם ציין את עצמו בחיים הפוליטיים, החברתיים והספורטיביים של העיר שבה הוא מתגורר, לוד. הוא חבר מועצת העיר, שם הוא אחראי על נושאים כלכליים ועוסק בניצולי שואה. לא מזמן הוא מונה למנהל החברה הכלכלית של העיר לוד. אבל התשוקה האמיתית שלו הייתה ונשארה טניס שולחן. שלמה התחיל לשחק טניס בשנות העשרה.
ברומניה הוא היה אלוף נבחרת הנוער ״פוקשני״ ולאחר מכן צוות ״גאלצי״ המחוז. הוא עלה לישראל ב -1963 כשהיה בן 17.
בארץ החל לשחק במועדון הפועל לוד. עם הזמן, הוא הפך לשחקן מדהים ותרם, באמצעות המשחק שלו, כדי לקדם את צוות המחלקה .
לאחר שסיים את התיכון, הוא למד את שיעורי האימון במכון וינגייט, והיה במשך שנים רבות המאמן הראשי של המועדון לוד, שהכשיר עשרות אלופים. בין אלה את בנו איציק, שזכה באינספור אליפויות בארץ ובחו"ל.
כחבר ועדת ההוראה תרם רבות להקמת האקדמיה לנוער במכון וינגייט.
כחבר במועצה המקומית של העיר לוד, שלמה מקדם היום את הקמתו של מרכז הטניס הגדול ביותר בעיר, המבוסס בלוד, שיפעל מדי יום. כל כך הרבה צעירים יוכלו להכיר את הספורט הזה ולאהוב אותו 
 
בנו המשיך את הקריירה של אביו שהוא התבגר.
אף פעם לא שמעתי את שלמה אומר: "הפסקתי לשחק כשהבן שלי הרביץ לי על האדמה". שלמה גאה מאוד בבנו, . כהוקרה על עבודתו לאורך השנים זכה שלמה אברמוביץ ''בפרס יקיר הפועל היוקרתי. ואנחנו גאים בשלמה ומגיע לו כל הכבוד
!
 
 
הצטרפו אלינו לפייסבוק


הצטרפו אלינו לפייסבוק
 



    Anunț important
    Facebook 
   este în lucru

   פייסבוק בעבודה

   Dacă veți apăsa pe
 „Pagina de pornire”
  veți găsi pagina
 „Explicatii”
  Aici vedeți explicat
  conținutul sitului    
 
Din fiecare pagină puteți 
  ieși apăsând pe
 „pagina de pornire”.
 
 
  
Important
  Materiale sunt primite 
  de la președinții de 
  filiale și colaboratori
  și aprobate de Comitetul
  Executiv.
  Director general
  Eliahu Sachter


  
   
    
כל הזכויות שמורות להתאחדות עולי רומניה בישראל 2012 
 


 
הקמת אתרים  הקמת אתרים • גיל דור • Webfocus